|
b מי בכלל צריך ITIL ?
ברור לכולם שלפני שמתחילים לבנות בית נדרשים שרטוטים, לא? הקבלן הרי לא יתחיל לבנות לפני שיוודא שהשרטוטים קיבלו אישור של מהנדס החוזק ושל הארכיטקט. ברור שמפעיל המחרטה לא יסכים להתחיל לחתוך בפלדה, וש"יהיה בסדר" - המידות יגיעו אח"כ. בתעשייה זה לא עובד ככה.
מפעלים וחברות בעולם התעשייתי למדו שכדי לעמוד בתחרות חייבים תהליכי ייצור מנוהלים ומבוקרים. בכל מפעל יצרני קיים אגף הנדסה שמשחרר שרטוטים לייצור רק לאחר תהליך ארוך של תכנון, תיעוד, בחינות ואבטחת איכות, מנגנון של פיקוח על הייצור (תפ"י), כשכל אחד מתהליכי הייצור מתוכנן וידוע מראש, מתועד ומבוקר.
... ורק באגף המחשב כולם עסוקים בכיבוי שריפות. גם היום.
כבר בשנות השמונים הבריטים חיפשו מענה לשאלה: למה ה-IT חייב כל הזמן לכבות שריפות? בטח קיימת בעולם שיטה לנהל נכון את אגף המחשב (IT) בכל עסק... הבריטים היו הראשונים לצאת ולחפש את אותו
ה-IT שעובד נכון, ולצורך כך הם חקרו את הניסיון המצטבר של אלפי (!!) ארגונים, בחיפוש אחר הדרך לנהל IT כמו כל אגף ייצורי אחר בארגון.
תוצאות המחקר נכתבו ב-48 ספרים עבי כרס שקיבל את השם "IT Infrastructure Library" (ספריית התשתיות של ה-IT) או בקיצור: ITIL. מתודה זו מכילה תיאור של תהליכי עבודה שממצים את מיטב הידע והניסיון שנצבר (Best Practice) ביחידות IT, והחידוש הגדול היה ההגדרה :
|
תפקידו של ה-IT הוא לסייע לארגון לעשות עסקים, ע"י מתן שירותי IT.
|
להזכירכם, באותן השנים הייעוד של אגף המחשב היה לנהל רק את הצדדים הטכנולוגיים של המחשבים: לוודא שהמחשבים לא נופלים, לתחזק חומרה ותוכנה, ולשמר את טכנולוגיה עדכנית. פתאום קמה דרישה לנהל את ה-IT כגוף שאמור לעזור לביזנס לעשות עסקים. באותן השנים מנהל ה-IT לא נמדד עד כמה הוא מסייע להכנסות של החברה, אלא רק עד כמה הוא מצליח להקטין את הוצאות אגף המחשב.
b המודל של ה ITIL
מתודת ITIL מושתתת על 8 מודולים לגביהם המתודה מספקת הנחיות (Guidance) בספר.
המודל מגשר בין הביזנס (משמאל) לבין תשתיות המיחשוב עצמן (מימין) בעזרת תהליכי עבודה (במרכז).
|
כדי להוריד גרסת הדפסה לחץ